קליניקה
אני מזמין אתכם לצאת איתי למסע משותף
מסע של טיפול והדרכה, תמיכה והתפתחות. מסע של ריפוי
נלמד כיצד לשהות עם ה'מרחב הפנימי' ועם מערכת העצבים ה'אוטונומית' שלנו.
כיצד להתחבר ל'כוחות' שלנו.
כיצד להיות בקשר עם הגוף - נפש שלנו, קשר שהוא מעצים וגם מרפא
מסע, שבו נלמד יחד, כיצד להקשיב ולהתיידד עם עצמנו. עם נפשנו ועם גופנו.
ניצור קשר עם הרגשות והתחושות הקשות - עם העצבות, והדיכאון, הפחדים והחרדות. עם הכעסים והתסכולים.
נלמד להתיידד עם כל החלקים שבתוכנו. עם אלה שמרגישים נעימים ובטוחים, וגם עם אלה הקשים והמאיימים יותר.
נלמד להביט למשברים ולקשיים בעיניים, לזהות את הפוטנציאל הטמון בהם ולהתחבר
למשאבים שבתוכנו כדי ליצור שינוי, התפתחות וצמיחה.
וגם עם הסימפטומים הפיזיים ש'מטרידים' אותנו - עם הכאבים, המיגרנות, הטנטון
נבין כיצד ניתן לדבר עם הנפש וגם עם הגוף שלנו ב'שפה' שלהם - שפת החוויה, ההקשבה
והנוכחות. נגלה למה הם זקוקים מאתנו כאן ועכשיו כדי להרגיש טוב יותר.
כיצד ליצור עבורנו ובתוכנו 'מרחב בטוח ', מרחב מרפא.
הטיפול בקליניקה מיועד לנוער ו/או בוגרים עם סיפטומים רגשיים ו/או פיזיים:
-
משבר רגשי – חרדה, דכאון, התמודדות עם טראומה, דימוי עצמי ועוד.
-
קושי פיזי – טינטון, מגרנות, סבל/כאב כתוצאה ממחלה אוטואימונית, עייפות ועוד. תהליך הטיפול מסתייע בין השאר, בכלים רבים ומשמעותיים שרכשתי במהלך השנים – טיפול רגשי בדרמה, הבעה ויצירה, בשילוב טיפול ממוקד גוף - התמקדות (פוקוסינג) ומיינדפולנס, התאוריה הפוליווגאלית ועוד. ובעיקר, הטיפול מסתייע ב'חכמה הפנימית', באותו 'המרפא הפנימי', שחבוי בכל אחד ואחת מאתנו.
-
אני אהיה שם אתכם לכל אורך התהליך, בהקשבה, בסבלנות ובקצב המתאים והנכון עבורכם. אני מאמין שבכל אחד מאתנו טמונה היכולת הזו, ללמוד כיצד להאיר ולהתחבר לכוחות שבתוכנו ולהביא לשנוי ולריפוי אמיתי.
טיפול בהבעה ויצירה / דרמה תרפיה
הרופא והפסיכואנליסט ד. ויניקוט, שהיה תלמידו של ז. פרויד, אבי הפסיכואנליזה, טען ש'היכולת לשחק ולהיות יצירתי' הינם מרכיב מאוד משמעותי לבריאותו הנפשית והגופנית של האדם. שימוש בתהליכי יצירה והבעה שונים מתחום האומנויות – דרמה ותיאטרון, כתיבה וסיפור, ציור מוסיקה ותנועה מקובלים כיום ככלי אפקטיבי לטיפול בקשיים נפשיים, רגשיים וחברתיים.
זהו טיפול רגשי המגייס את כוחן המרפא של האומנויות והיצירה על מנת להגמיש דפוסי הגנה, לטפח כוחות נפשיים ומשאבים ולחזק את כושר ההתמודדות וההסתגלות של המטופל. התהליכים יכולים להיות פרטניים ו/או קבוצתיים.
בייחוד עשויים להיעזר בטיפול בהבעה ויצירה אנשים המתקשים להביע את עולמם הפנימי והנפשי בשפה המילולית הרגילה, והאומנות יכולה לאפשר להם כלי אחר לביטוי.
הטיפול מתאים לנוער ומבוגרים ולמגוון רחב של אוכלוסיות, כגון - קשיים רגשיים, מצבי משבר, דכאון, פוסט טראומה, הפרעות קשב וריכוז ועוד.
על מנת להיעזר בטיפול בדרמה/ הבעה ויצירה אין צורך בכישרון מולד או בידע וניסיון קודם בתחום האומנויות. כפי שאמר ויניקוט: "היצירתיות, העשייה האומנותית עצמה - היא הטיפול."
ההתמקדות (focusing)
ה'התמקדות' היא כלי מצוין לתקשורת עם הגוף והנפש ושלנו.
זוהי טכניקה של הקשבה נוכחת ואמפתית לתחושות הגוף המורגשות בהווה, המבטאות קושי מסוים, כגון 'עומס ', 'לחץ ', 'מועקה' וכו'.
דרך ההקשבה והתקשורת עם התחושות הללו, ועם המסרים החבויים בתוכן, מתאפשרים תנועה ושינוי פנימיים, ממקום של קושי, לוויסות ורווחה פנימיים.
ההתמקדות יכולה לסייע לנו להתמודד עם מציאות מאתגרת, עם משברים נפשיים וגופניים, עם עומס ושחיקה רגשית, הצפות וחרדות, להתחבר למשאבים ולחוסן הפנימי שלנו ולהשיג תחושת איזון, שקט פנימי וריפוי.
תמיכה והדרכה לסובלים מסימפטומים פיזיים טורדניים כמו טנטון, מיגרנות ועוד
מעל שנתיים סבלתי מטנטון כרוני עיקש באוזן שמאל, שגרם לי סבל נפשי ופיזי גדול מאוד, עד כדי קושי אמיתי לתפקד ביום יום.
בתום מסע מתמשך, שעברתי בחיפוש אחר מזור ותרופה, קונבנציונאליים ואלטרנטיביים, שכללו גם הוצאות כלכליות של אלפי שקלים, גיליתי, שממש כמו בסיפור 'האלכימאי' של פאולו קואלו, שהפתרון למצוקה שלי נמצא אצלי, בתוכי.
הבנתי, שמשהו ב'מערכת העצבים האוטונומית' שלי רצה כל הזמן לסלק את הטנטון הזה, את אותו צליל טורדני ובלתי פוסק באוזן השמאלית, שהשתלט לי על כל ההוויה, גרם בעצם לתוצאה הפוכה ובמקום להקל, הוא רק החמיר את הסבל שחוויתי. שההתקפה הזאת של 'המערכת ההישרדותית' על הטנטון רק החריפה את המצב. היא יצרה מעין 'מעגל מרושע' , שבו המערכת מצידה מזהה את הטנטון כפולש, כאיום עליה, ומנסה להפטר ממנו, אך המתקפה הזאת מסתבר רק מגבירה את הסימפטומים והעוצמות שלו, מה שגרם למערכת לנסות ולתקוף אותו שוב ביתר שאת. וחוזר חלילה.
אז לימדתי את 'מערכת העצבים האוטונומית' שלי לפתח מערכת יחסים שונה לחלוטין עם הטנטון. לאפשר אותו.לנשום אתו. לקבל אותו כחלק מהמערכת. חלק ממני. וראה זה פלא – נוצר מעגל הפוך של הפחתה משמעותית מאוד בעוצמות הטנטון, במשך שלו. וסימפטומים, שנלוו לכל מתקפה כמו כיווץ חזק של צד שמאל בפנים שלי, גירודים עזים באוזן, נעלמו כלא היו. עד אשר הסבל חלף לחלוטין. והטנטון נשאר ברקע. כחלק מההוויה. ולא כאויב שצריך לתקוף ולהפטר ממנו.
אן וויזר קורנל בספרה "כוחה של התמקדות" מצטטת את יוג'ין ג'נדלין, אבי ה'התמקדות':
"מה שאנו מבטלים ואיננו מרגישים אותו, נשאר אותו הדבר. כאשר אנו מרגישים, הוא משתנה... כמה דקות של תחושת הדברים בגופכם מאפשרת להם להשתנות אם יש בכם משהו 'רע', או 'חולה', או 'לא יציב', הניחו לו להיות כזה בתוככם ונשמו. זוהי הדרך היחידה שבה הוא יוכל להתפתח ולהשתנות על פי צרכיו."
אני מאמין שאולי לא ניתן לרפא לחלוטין את הסימפטום המכונה הטנטון, אבל ניתן בהחלט ליצור הפרדה בינו לבין הסבל שנגרם ממנו. ניתן למתן מאוד את הסבל הזה ואף להפסיק אותו. וכך להחזיר לעצמנו את איכות החיים ואת התפקוד הנורמלי.
כמדריך ומלווה תהליכי 'התמקדות' מנוסה, אני מאמין שהכלי הזה הקרוי 'התמקדות' יכול לסייע גם לאחרים בהתמודדות עם טנטון, מגרנות וסימפטומים פיזיים כרוניים אחרים, המלווים בסבל וכאבים גופניים ונפשיים מתמשכים. לעזור להם ללמוד כיצד להפחית ואף להפסיק את אותו הסבל הכרוך בהם.
במהלך השנים אני עובד עם אלה הסובלים מטנטון ,מיגרנות וסימפטומים פיזיים נוספים, ונותן להם כלים להתמודד עם אותו 'מעגל מרושע', להפחית ואף להפסיק את הסבל לחלוטין ולהחזיר לעצמם את איכות החיים ואת התפקוד הנורמלי, ממש כפי שחוויתי אני על בשרי.